יש משהו בתנועה מעגלית שכופה לחזור לאותה הנקודה, אך לא לולאה, שמשיקה לעצמה במספר נקודות ונדמה שהיא מביטה על עצמה ובוחנת את התקדמותה ואת מהלך העניינים. עיסת הנייר ממנה נוצרה הלולאה היא עבה, וניתן לאחזה ביד  יציבה ולמרות השאלות המופנות פנימה, הרי שלא ניתן להתעלם מנוכחותה במרחב